א. לולאה

בואי אליי בשקט
אני אוהב את האופן בו הקול שלי
מהדהד מסביב לך
מחזיר עצמו דרך עורך
הבהיר מדי.
אני אוהב את השתיקות שלנו
הן שלמות ועגולות
חובקות קימורי גוף
לא רק חיים ומוות הם ביד
ובלשון.

בואי אליי דומעת
אני אוהב את טעמו המלוח
של העצב שלך
הוא מזכיר לי געגוע
רחוק מדי.
אני אוהב את הבכי שלנו
הוא ממלא ודומם
אין בו תסכול או כעס
הוא עצב טהור שקראתי עליו
בשיר.

אבל כשתכאבי אותי
עשי זאת באלימות.
אני רוצה לראות את גופך הקט
מזדעזע באנקות קטועות
את הפצע שיהפוך להיות
צלקת.
אני רוצה שתזכרי שהייתי
שמילאתי והשלמתי
אולי כך אהיה בטוח שאני עוד
ראוי.

ב. לולאות

השלם שלנו
שקט מסכום חלקיו.
האושר לפעמים נמצא ברגע
בזוג עיניים ירוקות
בחיוך.

אני אוהב אותך כשאת בוכה
כשהעיניים שלך מאחורי מסך
המסכות שלך נושרות
ואת כל כך יפה לי בעירום.

את כל שאני רוצה.

ג. קשר

אותו הזמן
שחורץ קמטי בכי בצדי עיניי
שמחבר את השברים שהם אני
לפטיש ששבר
שמאלץ אותי לשלם בזיכרונות
על נוסטלגיה
אותו הזמן
הביא לי אותך.

יש לי קמט אחד שלך
ושבר אחד שלך
וזיכרון אחד שלך
והשלם שלי
שקטן מסכום דמעותיו
גם הוא שלך.

חשבתי שהאור בעיניי כבה
גיליתי שהוא רק דעך
כדי שאוכל לשקף את האור בעינייך.

בתוך השקט שלנו
קמטים, שברים וזיכרונות
צחוק ובכי
אור וצל
שתי מחילות נפגשות.
בתוך השקט שלנו
חבוקים
הזמן מאבד משמעות
המשמעות מקבלת משמעות חדשה
ואני נושם.

הלולאות שלנו לא חונקות
כשהן מחוברות ביחד.

ד. דיסטופיה - ללא קשר

את לא אוהבת אותי.
הייתי רוצה לומר שאני מופתע
אבל הרי
אני לא אוהב אותי.

ואותך?
כמו שלא אהבו מעולם.
כמו שלג באפריל
כמו אירוס אחרון לעונה
כמו אגם קפוא.

את לא אוהבת אותי.
זה הופך אותי לאדם פחות טוב
כי זו את. ואת -
לא אוהבת אותי.

אין שום אל שהיה נותן
לי
לחיות.
אני חי.
אין שום אל.
יש רק אותך בעולם
יש רק אותך
עם החיוך שלך
והדמעות שלך
והעיניים שלך
וכל מה שעושה אותך
כל מה שיש בעולם.
כל מה שלא אוהב אותי.

אפילוג - קשר מות

כשהכול מתמוטט
אני הכי יפה שאני יכול להיות
עיניי בורקות, סוף סוף
מכוחן של הדמעות
בינות לשברים אני מהלך
מרוסק.
בואי נחליף את הנושא.

נצחק כאילו לא ידענו בכי
נתחבק לפעמים
נתנשק על הלחי
את צרובה בתוכי עמוק מדי
ולי אין כבר את הלהט לגרד אותך
החוצה.

בין החורבות
אני מוצא לי פינה שבה הבכי
לא מכאיב בגרון
ונשכב שם.
שוב לא ייגעו בי,
את שומעת?
שוב לא ייגעו בי.
בין הליטוף שלך
למשיכה שלו
בין החיבוק שלך
לשריטות שלו
בין הזרועות שלך
לרגליים שלו
נפש מתה לפני גוף.

ואני? אנושי, אנושי מדי
הושטתי ידיים לחזק את הקשר
וגיליתי שגם לולאה אין סופית
ניתנת לפירוק.
הלולאה שלך
חבל התלייה שלי
קשר המות שקשרנו יחד
הנה מוטלת גופתי
שורה ארוכה וארוכה אין.

סוף סוף חושך
סוף סוף שקט
עכשיו אמשיך לצוף.

על המצבה שלי
ציירתי פיל.