אני עץ.
אני עץ ששורשיו מסתבכים באדמה,
מנסים למצוא מקום לשאוב ממנו מים.
עומקי אינו ידוע אך אני לא שבעת רצון, בינתיים.
אני עץ נוי שאיננו בנוי לרוחות וסערות,
אני עץ שמעדיפים לשתול, כי אני לא מלכלכת את הרחוב.
אני משתדלת להיות מלאה בעלים רוב השנה,
ועדיין לא ניראו ניצנים של פירות על ענפיי.

אם הייתי בן אדם לא הייתי רוצה עץ כמוני,
הייתי רוצה עץ נועז, עם צבעים , עם ריחות שמסוגל לשרוד בכל מזג
אויר, לא מפונק כמוני.
אני עץ שבסדר עם האנשים, הם מעדיפים אותי,
מטפלים בי, מעצבים אותי, אני מפחד להשאר לגמרי לבד.

עשיתי נסיונות בעבר - עברתי למדבר לתקופה, ניסיתי לברוח ליערות
הגשם, אבל לא הצלחתי לחיות לבדי, תמיד חיפשתי אותם,
את האנשים האלו.

רק מעטים, כמו מכרסמי האזור, מכירים אותי באמת.
המכרסמים החיים את חייהם תחת האדמה הם היחידים שרואים את
השורשים העמוקים שאני מסתיר.

תודה לכם מכרסמים יקרים, אתם היחידים שנותנים לי לצמוח.