מעובד וערוך לפרשת שבוע וירא.

אגדה מספרת על זוג בדווים שנמלטו מחיילי הסולטאן הטורקי והגיעו
בשארית כוחותיהם לים המלח. מצאו עץ לנוח תחתיו ובצילו, ובעוד
האישה נשענה עליו בשכיבה, נטל האיש מפרי העץ שנראה כתפוח ענק
ונגס בו ברעבונו. מיד חש כאבים עצומים בבטנו ולו רק מהסירחון
של הפרי חסר התוכן הזה.
ראתה אישתו כי הולך למות האיש, אמרה לו: "בו ושכב עימי והבא לך
יורש טרם תמות."
ובא עליה ובבוא העת ילדה את בנו.
מאז  יקראו לו הבדווים "עושור", יעאני "מביא הריון".
זאת ועוד ישנו פתגם ערבי האומר על העץ הזה: "מן ברא ראחם ומן
ג'ווא סאחאם", יעאני מבחוץ שיש ומבפנים סירחון.

שמו של הצמח הזה - פתילת המדבר הוא-הוא "תפוח סדום".
ולמה יקרא שמו תפוח סדום?
האגדה מספרת שבסדום גדלו תפוחים יפים, עסיסיים וטעימים. ואולם
משהחריב הקב"ה את סדום בזעמו, הפך את העץ לעץ סרק, כך הפך העץ
שפריו נאה לפרי חלול ורע. זאת ועוד שרף העץ מכיל חומר רעיל אשר
שימש באפריקה להרעלת בארות מחד, ובמקומות אחרים מכינים ממנו
תרופה לסרטן.