|
הברות אכזב נודדות
משמימות ללא קשר
הגיות תועות
תרות אחר דשן.
אין זהירות בכבוד המילה
יורד מפלס הלשון
אין מנוחה בנחלה
המלל נוחל כישלון.
עד מתי תקפוץ יד אצורה
לכופף עמידה בפרץ
ובמקום לנחשל הגאות
תורמת לנחשלות. |
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.