היא מתבוננת בי נרגשת
מצפה לעוד חיוך של אהבה
שיגלוש על פני המים המתוקים
אני מתחמק ממבטה
תובע בה כאב שאינו מובן.

היא כליל השלמות של הזמן
מסך הבוקר הלבן
מבעד לריסי עיניים רטובות
לא, אני לא יכול לראות
לא העצור עכשיו להביט לאחור.

המלח צורב בשפתיים
את כל נציבי הזיכרון
לא אתן לה לחבור אליי
לא אתן לה להבין את דרכיי
אברח לי הרחק מכאן.

למקומות בהם עננים משרים
את צל הגשם בהרים
אתגלגל אל יערות עבותים
אסתתר בין חזירי הבר לאיילים
אשכון בין סלעי הטחב המאפירים.

אחיה מגרגירי יער מרקיבים
מבשר נא של ציפורים
כחיה פצועה בכאב הרפאים
אהיה כרוח על פני האגמים
אדוות כסופות באור הכוכבים.