באחרית הימים, שנינו נתהלך על האדמה שזורי ידיים, אוהבי עד.
לפ"נ, אהוב ליבי, נשמתך שלך בנשמתי שלי.
בעוזבך אותי נלקחה חצי מנשמתי.
והשארת את נשמתך שלך, אפילו בעוזבך נשארת איתי.
באחרית הימים, שנינו נתהלך על האדמה שזורי ידיים, אוהבי עד.
עורך החדש קר כקרח חסר חיים, חסר הבעה, ולמרות זאת אני באה
אליך יום-יום, שעה-שעה,מלטפת וחובקת אותו.
בוהה בבור הזה שממלא את נשמתי, את חיי, אותך.
העלים נושרים מן העצים, זהובים כקרני השמש, כמוך. הארת את חיי,
וחומך מילא אותי בעונג ותקווה.
באחרית הימים, שנינו נתהלך על האדמה שזורי ידיים, אוהבי עד.