שלמות.
זה כבר לא אומר לי שום דבר.
מה זה שלמות?
כשטוב, זוהי שלמות?
כשנהנים, זוהי שלמות?

וכשזה לא נורמלי,
אבל בשבילנו זה הכי כן,
זו שלמות?

החברות המתחסדות האלו,
ישר אמרו לי לא ללכת.
ואם אני כבר הולכת,
אז לשמור נגיעה.

החברות הלא,
אמרו שאם זה טוב,
אז זה טוב.

ואני הלכתי. וגם נגעתי.
וזה היה מושלם.
כי היה טוב.
ואז מה אם זה נגמר מהר?
ואז מה אם אין התחייבות?
זה הדדי.

ואם התגעגעתי?
מה כבר ביקשתי?
שלמות.
זה באמת כבר לא אומר כלום.

שלם, זה מישהו שטוב לו עם מה שהוא עושה.
ולי, לי טוב.
ולא יעזור אם נהיה דפוקים ונתייפה.

כן, היו הרבה געגועים לפרוק.
ונשתמרה לה גם קצת אהבה.
וגם השיחה זרמה.
אז?
שלמות?
אתן עדיין מתחסדות?

דפוקות.
כל האלו שהן כבר שנה או שנתיים
עם אותו החבר שגם היה הראשון שלהן בהכל.
טיפשות.

ואתן? שלמות?
נפרדות וחוזרות.
העיקר? מתחסדות.
נוגעות - לא נוגעות.
מתגרות.

יפות נפש שכמותכן,
חבורה של מטומטמות.
לא תבינו אף פעם מה שאני והיא, וגם ההיא עברנו.
לא תדעו לעולם מה ההרגשה.

אבל אם ייצא שכן תבינו,
אם כן תדעו -
אני לא אהיה שם כדי לעזור לכן.
לא אהיה כדי להגיד שזה בסדר ושאם זה טוב, זה טוב.

כי אם אתן מתחסדות,
אתן נעשות גם
לא מפרגנות.

שלמות, בא מהמילה מושלם.
והעובדה שאתן שומרות נגיעה,
גורמת לאנשים להתרחק מהקרבה.

שלמות?
כן. אני יודעת מה זה.
כשאני עושה משהו שהוא טוב לי,
אני שלמה.
כשאני שומעת בקולכן,
אני נהיית
טיפשה כמוכן.