|
מחבר מילים ריקות
מדביק אותן ברוק
מילים משומשות
אבל חבל לזרוק
רעיונות שמתפזרים ברוח
משפטים ללא תכלית
מתי כבר אוכל לנוח
כורע ועוד שיר ממליט
מנהל עם עצמי דו שיח
חרש, אילם, עיוור
מנסה עצמי להכריח
כאילו שלא זוכר
השירה כזו זונה
מורידה אותי לרחוב
מבפנים היא מענה
מכריחה אותי לכתוב
להשחית כל דף לבן
לנצל כל הבל דיו
לכדי בליל שלא יובן
ולגלות שאין חרוז מוכן
להפסיק איני יכול
משועבד לה ברוחי
גם אם ארצה לחדול
אסגוד לה בכל כוחי.
|
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.