ישנן המתלהבות מלשוני הצחה
ומבקשות שאכתוב להן שיר אהבה,
אפילו מוסיפות: "אל תשכח לכתוב לי הקדשה!"
ואני משיבן: "יש רק בעיה קטנה".
הבעיה היא שאין לי אליהן געגועים בלב,
אין לי עליהן חלומות של אוהב,
לא נהניתי מחומן כדי לחבב,
טרם נולד בי הרצון אותן לחבק...
אז, הכיצד טרם השענתי פניי בחיקן,
טרם התפנקתי לי על בטנן,
אפילו לא נתנו לי לצפות מהן למפגש -
מאין אשאב המוזה ואהיה נרגש?
שיר אהבה ממני ינבע
רק למי שבלבי זכתה,
למישהי שלבי חפץ ביקרה
בלי חשש, בלי מבוכה,
כאילו ניצבה מולי עירומה
ומצייר במילים את דמותה;
גוונים גוונים של צבע ותחושה
עם כל הדקויות שלפניי נתגלתה.
שיר אהבה למי שאני בשבילה
אדם ומלואו הראוי לאהבתה,
למי שתתן לי מעצמה
את כל כולה.
27/10/07
|
