אמיר כשר / בסוף חייכתי |
איך את מצפה שאני אתן לך חיוך
כשהלב שרוף
ואת בוכה לי מול העיניים ואת דורשת ליטוף
ואני נותן לך נשיקה אחרי נשיקה
עם הידיעה שאחת מהן תהיה האחרונה
ואת לוחשת לי באוזן שהכל יהיה בסדר
כשזאת את שנתת לי לב
כשתקודם שרפו לעפר
ואת מחממת לי את העורף
כי בחוץ חורף
והאוטובוס מגיע ואת עדיין מנשקת
ואוהבת ואומרת לי להבטיח
אבל לא נתתי חיוך אחרי שהלכתי
ולא השארתי פירורים אחרי בגלל זה לא חזרתי
כי מה שלא הורג אותי רק מחשל אותי
וכנראה שזה רצח אותי
כי את לא היית בלב שלי
את היית הלב שלי
פ.
את לא אמרת לי
שאני גוסס לאט לאט
את לקח את הלב שלך לו
אולי תבואי לפה
ותחזירי את החיבוקים שעכשיו את נותנת לו
את החיוך את האני אוהבת אותך
את הנשיקה שלי ושלך שאמרת לו שהיא שלך
אבל אני חיי באשליה
כי אני לא רואה אותך באופק
והנה אני מחזיק את העורק
אבל לא מחזיק תאומץ
אז כנראה שאני פחדן מדי
די להיות פחדן
יש עוד דגים בים
אבל את היית הים שלי
וכנראה שטבעתי בו
כי תמיד היית פה, עכשיו את לא
עכשיו את איתו
והוא אומר לך שהוא אוהב אותך
אבל אפחד אחר לא יאהב כמו שאני אהבתי
ואף אחד לא ייתן נעימות כמו שאני נתתי
ואני חייכתי
חייכתי עם דמעות על הפנים
אבל לא ראית כי האוטובוס נסע ואני הייתי בפנים
ואני יודע שאת יודעת
את נשארת לי בלב
פ.
את לא אמרת לי
שאני גוסס לאט לאט
את לקח את הלב שלך לו
אולי תבואי לפה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|