|
לבך, בלידתו
היה במותו.
חלפה עוד עונה
ואני מדדה בשבילי געגוע
מחליק על קליפות פחד
ומחכה
עורבי הפרידה חזרו
לנקר בזרעי אהבה ששתלתי
ואנו שבנו לאדמה יבשה
אין בי רצון לחדש מהשמש
הלילות הקרים נכספים למגע
הישן
נפלו ידיות ממגירות לבי
והמוות גזר עונש בצלמו
למסוגרים בכלאי שברון לב
ימים הם חרשים
העלים לריק מרשרשים
והדימויים סיימו נסיונם שתביני.
|
|
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.