|
לוטף הוויה חמקמקה
אפופת חושניות מצועפת
על ציר הזמן המתעתע.
פטמות מזדקרות מחביונן
למגע החופן צפונות תחושתן.
לשון גולשת בערימת חיטים
כיעל המנווטת דרכה לנקיק שוקק
לרוות רגעים מזככים.
ירכיים חובקות און ברעדה
לכלוא זכרון כבראשונה
ופעימתן גוברת במנעד התשוקה
עד דרור עלומים באנחה
הגוועת לאיטה ברחש מציאות כולאת הוויה.
ואת, (בציר זמן חבוי) טובלת אחר בציר התשוקה.
|
|
|
כשאני שומע
מוסיקה
אני מצטער
שאני לא
באך.
אבל יותר
אני מצטער
שאני לא
חתול.
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.