ניר שין / פנים |
מרוסקות
ואותי מעניינים דברים
אחרים לא פינות החדר
העוינות כתמיד
אני דורך מעליהן
בצעדים הגיוניים
מספיק כדי שלא אחשוב עליהם
לאורך זמן
לאורך הזמן שטים ערפילים
ואנחנו נשארים
שנינו באותו מקום
מחפשים אחר מה שנזל
מבין האצבעות
מבעד לחלון הגדול שברכבת
רואים עוד תחנה ישנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|