יושב חיוור מול מסך הטלוויזיה
אין אמת גדולה שלא ידענו
אין אמת גדולה שיספרו לנו עליה
דרך מסכים מהבהבים, קולות מקוטעים
מבין מחיאות כפיים אשר בטוחות בעצמן
אני לא מכיר את הסיפור
אבל יודע
הגיבור יחיה והחלש ימות לנצח
ואני ארדם, מול מסך הטלוויזיה
אחפש לי חלום אחר
על שקט וביטחון
דממת אלחוט, שלא תפר את שנתי
בחוץ, קולות המלחמה
ורעשים של המון צפוף
בתוך חנויות גדולות
מבקשים את יום המחר להקדים
ורק אני נרדם
מול מסך הטלוויזיה
מבקש עוד רגע אחד
של שקט
אמת גדולה שלא מסתתרת
בין השורות, בין המילים הקטנות
כותב לעצמי, את הזמן המיותר
חוות דעת, על עולם הולך ונעלם
יושב חיוור, שותק
הראש זרוק לאחור
המחשבות רצות אל הזיכרונות
שם הייתי ילד, שם איבדתי את ילדותי
ומסך הטלוויזיה, מציע לי
חיים יותר פשוטים
אם רק אצלצל מאה פעמים, אם רק
אמכור את נשמתי לכוכב הבא הנופל מן השמיים
ואני מכיר שמיים שנופלים בעצמם
מריץ תמונות שחור לבן
אל נשמתי המדממת
בתוך זעקת הצופרים
קולות של זמרים אשר שכחתי את קיומם
חוזרים אלי עכשיו, מבין אותות המסך
מכבה את הטלוויזיה, והעולם נרגע
אין יותר חיים פשוטים
אין יותר חלומות מבוזבזים
כל מה שירוץ עכשיו בראשי
זה סרט מציאות, אשר תלושה מן הפנטזיות
על חיים פשוטים
לא, בראשי אין נשים יפות שמוכרות בשמים
ואין כוכבים שמספרים על חלומות ילדות שמתגשמים
מסך הטלוויזיה הופך כעת למראה בלי צבע
אני יכול לראות, את עצמי יושב על הספה
מיוזע מיקיצה מאוחרת
והחדר נשאר שלם, בחוץ המלחמה לא מתקרבת
אין אמת גדולה שלא הכרתי
אין אמת גדולה אשר נסתרת כעת מהעין
מסך הטלוויזיה, יכול להישבר
והחלומות יישארו שלמים
גם החיים האמיתיים לא יהרגו אותי