דמויות:
אישה
מוכר

מקום: ביתה של האישה

מסך:
נשמע צלצול בדלת
אישה: (נכנסת) רק רגע. (ניגשת לדלת. פותחת אותה)
מוכר: (נכנס עם מזוודה בידו) ערב טוב, גברתי. אני מר
שיינרמן, דיברנו בטלפון לפני כמה שעות.
אישה: אה, נראה לי שיש לך טעות. אני דיברתי עם מר סווינדלר.
מוכר: (לעצמו) לעזאזל! הייתי שיינרמן עם זאת מקומה ארבע!
(לאישה) נכון, נכון. מר סווינדלר לא היה מסוגל להגיע אז הוא
שלח אותי.
אישה: הבנתי. מר סווינדלר עדכן אותך בשיחה שלנו?
מוכר: האמת היא שזו הייתה התראה כל כך קצרה שהוא לא הספיק
לעדכן אותי, גברתי. את מוכנה לעדכן אותי? (לעצמו) אם אני
בטעות אדבר איתה על מה שהיה עם הזאת מקומה ארבע אני בצרות.
אישה: ובכן, מר שיינרמן, מר סווינדלר דיבר איתי על חבילת
הבשמים האיטלקיים הבריאותיים שלכם.
מוכר: בסדר. במקרה יש לי את הערכה הזו עליי, מדובר בערכה שגם
מריחה טוב, גם טובה לעור וגם לא מזיקה לסביבה! (לעצמו) עד
כמה שידוע לי, תערובת של מים וקצת רוזמרין לא פוגעת באוזון
במיוחד.
אישה: אפשר לנסות קצת?
מוכר: מובן שאפשר, גברתי. (מוציא מהמזוודה בקבוק עם נוזל
שקוף בתוכו. מגיש לאישה) בבקשה.
אישה: לבושם לא צריך להיות קצת צבע?
מוכר: קודם כל יש בשמים שקופים, דבר שני את קונה צבע או
ריח?
אישה: אני מניחה. (מרססת קצת מה"בושם" על עצמה)
מוכר: (לעצמו) קונמן המפגר הזה היה חייב לתת לי למכור
דווקא בשכונה עם האנשים הכי נודניקים?! (לאישה) נו, איך?
אישה: (מריחה את האזור המרוסס) אני לא מריחה כלום.
מוכר: (לעצמו) אמרתי להם שצריך להוסיף עוד קצת רוזמרין,
אבל מי מקשיב לי? (לאישה) גברתי, באמת. הרי מדובר פה בריח
עדין, שנועד לאנשים עדינים! אין סיכוי שאת לא מריחה כלום
לגמרי.
אישה: (מריחה שוב) יש קצת ריח חלש.
מוכר: לא חלש, עדין! זה ריח עדין לגברים עדינים! ככה תוכלי
לדעת האם הזה שמחזר אחרייך הוא איש עדין או סתם מאצ'ו דוחה.
אישה: מר שיינרמן, אני אסלח לך כי לא אתה דיברתי אלא
סווינדלר, אבל מי שענה לו מלכתחילה הוא בעלי.
מוכר: אז את נשואה? הבנתי. (לעצמו) חשבתי שזה סתם אידיוט
אחד שבא אליה לאיזה סטוץ שהחליט שהוא עונה לטלפונים בבית.
מאיפה אני אמור לדעת שהיא נשואה?! (לאישה) אם את נשואה,
בשביל מה לך בושם?
אישה: מה, אסור לי להריח טוב גם כשאני יוצאת לרחוב?
מוכר: צודקת! ופה הריח העדין שלנו מציג יתרון נוסף: כך בעלך
לא יחשוב שאת בוגדת בו, חס וחלילה.
אישה: אתה צודק.
מוכר: מובן שאני צודק! (לעצמו) אם אלו כל השאלות שלה אולי
אני אוכל לצאת מפה הפעם בלי לספר סיפורים על נשים שהבושם שינה
להן את החיים.
אישה: יש לך המלצות מלקוחות נוספות שקנו מהבושם.
מוכר: (לעצמו) אישה מטונפת! (לאישה) מובן שיש לי. את
יודעת לכמה נשים הבושם שינה את החיים: לרווקות זה השיג חתן
ולנשואות זה הביא סקס טוב יותר!
אישה: יש לך פה מכתבי תודה או משהו?
מוכר: (בעצבים) גברת, את קונה פה בושם, לא דירה, אולי אפשר
לסגור את העניין הזה ודי?
אישה: כמובן. אז שאלה אחרונה: איך קוראים לבושם הזה.
מוכר: זה בושם פולו המפורסם, ישר מאיטליה, לא שמעת עליו?
אישה: לא.
מוכר: בעיה שלך. יש עסקה?
אישה: עוד שאלה אחת קטנה פצפונת...
מוכר: (לעצמו) אם השאלה היא לא כמה זה עולה אני חונק אותה!
(לאישה) כן?
אישה: באיזה מובן זה משפר את הסקס?
מוכר: (מתפרץ) גברת, אני בסך הכל מנסה למכור לך פה בושם
מזויף שעשוי ממים חמים ששמנו בהם קצת עלי רוזמרין! תדמייני שזה
בושם אמיתי ושזה ישפר לך את הסקס בכל צורה שאת רוצה! אפשר כבר
למכור לך את הבושם?!
אישה: בסדר. כמה?
מוכר: (בהלם) שבעים דולר לבקבוק.
אישה: חכה, אני אלך להביא קצת כסף. (יוצאת)
מוכר: וואו, היא מפגרת.
אישה: (נכנסת עם כסף בידה. נותנת למוכר) בבקשה.
מוכר: אין בעד מה. (פונה לצאת)
אישה: תגיד, אולי יש לך גם סבונים כאלה?
מוכר: (מסתובב בעצבנות)
מסך