New Stage - Go To Main Page

מיכל אבו
/
והעיניים נעצמות

והעיניים נעצמות
וחשוך בחדר
ושוב
אני נשאבת
אל תוך הצימאון האדיר
לגוף נוסף
שרוי לידי.
וזה כך שנים
שאני מפסלת אותו
יום וליל
ממציאה לו
עיניים
ידיים
פנים.
הייתי מרכיבה לי חיים
מהמבט שלו
ורגע אחרי, אני
כרוכה על צווארו
דבוקה לשפתיו
ועם רדת יום
אנחנו אחד.

והעיניים נפקחות
כי מואר בחדר
ופתאום אני מוצאת
עולם אחר
שמוט, זר
וכל כך קר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/11/07 22:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל אבו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה