תינוק שבוהה בי בעיניים גדולות,
נראה שיודע את כל הסודות.
הוא חי בקושי מספר חודשים,
ונותן בי מבט של אלוף תכסיסים.

כנראה ששוב אני סתם פרנואיד.
יש לי פתיל קצר ודמיון מפחיד.
אני חוזר למקומי ונרגע במזגן,
ופתאום הוא קורא לי השדון הקטן.

איך בכלל הוא יודע את שמי,
זאטוט חכם עם מבטא אצילי.
אומר שעליי הוא יודע הכל,
ומתחיל לאייר את חטאיי במכחול.

מאבד סבלנות ומנסה לאחזו.
אך מקבל צעקות ומכות מאמו.
הוא מתחיל ליילל וזורק לי קריצה,
מתכרבל ונרדם על אמו בשמיכה.