יש לי בבית בובה
עם מתג
כשזה נלחץ היא בוכה
לפעמים עולה בי מחשבה
איך הכול מכני כל כך
מלאכותי, קורה, ונשכח
גם אצלנו
אם אני הבובה
את המתג
אם אני המתג
אז את הדמעה
אם אני הדמעה
אז את לא דבר
מלבד זיכרון.
יש לי בגוף, נפש עמוקה
אותה אני מפזר פרוטות פרוטות בשיריי
אחר כך
אני הולך
ואוכל
רב, מקלל
שותה, משתכר
אומר לשוטר שזה מיץ
ואז ממרר את חייהם של הוריי
כן, זו נפש עמוקה, נורא,
אף אחד לא מבין אותה.
אני לא מאונן, כי זה גס
אני רוחני, מרחם על חלש שנרמס
אני אפילו לא מחרבן.
אמרת לי, כמה קל לא לטעות
כשאתה לא עושה שום דבר
כשאתה מסתתר, מנבא את מחר
עוד לפני שהתחיל
כדי להכין את הקרקע לקראת כישלון.
לבסוף הזדקקתי למסקנה
אז באה אליי דמות ישרה, לא עמוקה
ואמרה:
אתה לא עמוק, אתה רק לוזר
שמתנסח יפה. |
