אולי, אולי בחיים אחרים
כגיבורי לילותיך מהספרים
לנתק, לחתוך את עוגן המשרד
אובד שעות בטלפונים
רוחות רעות של אין אונים
כבר כמעט חמש ועוד יום ממך נשדד
יושב חושב על הארנק
תקוע שוב בתוך הפקק
קופסה בתוך קופסה בתוך קופסה
לפעמים בהבזק של שפיות
תוהה - כדאי לחיות או כדאי למות
עוצר במקום עושה פניית פרסה
להתייצב, ללחום בדרקון החופש
בחרב אור של בדידות
החיים כאן לא פיקניק או איזה נופש
מדלג בין שלוליות של ידידות
חניה שמורה, רשרוש המפתחות
ניקור בלחי, לדבר כמה שפחות
ארוחת ערב, טלוויזיה ומימיקה של משפחה
חדשות אולי קצת ספורט, נרדם
לו רק קול הפרסומות נדם
פתאום קצת ריב, צעקות, היא אינה שפחה
שיגרת חיים עליך מסביב סוגרת
במקלטים קטנים של ספורט וסרט
בין העבודה לבית אתה הולך ונעלם
התנפצו, דהו חלומות ילדותך
זאת לא העיר זה רק בגללך
פותח חלון, פתאום נהיה לך חם
רוצה להתייצב לצד דרקון החופש
מצויד במאה שנים של בדידות
החיים בחוץ הם לא בדיוק נופש
שלך באהבה או אפילו בידידות
הולך בלילה חשוף לנאון
פיתויים יש מסביב המון
אריזות ריקות, ללא מהות או מטרה
בתי קפה יש כאן כמו פטריות
תראה מה הצליחו לעשות מאטריות
רחש הגלים ממתיק במעט את רוע הגזירה
לפתע מציפות מחשבות אבדניות
להתפטר או רק למכור את המניות
רחש הגלים אינו חדל. לעולם לא מתייאש
שואב ממנו עוד קצת כח
כמה, כמה אפשר לברוח?
ניגשת אליך, זוג שדיים, מבקשת אש
לעזאזל דרקון החופש
נמאס מהבדידות
היא תתן לך טיפה של נופש
אבל לא תתן לך ידידות
מדרגות, זה בקומה שלישית
מטופפת לפניך ישבניה חרישית
לא חושב, לא עבודה. לא משפחה - רק סטוץ
גומע ארוכות טעמה כמו בירה
לנעוריך באחת אותך החזירה
בשביל שברי חלום מכור לא תשים קצוץ
ושוב לנאון חשוף ככלי ריק
הולך, משרך, מרגיש קצת דרעק
חוזר בזחילה הביתה מסריח מזיון
זה לא הריח זה החיים
כמו השקים רובם דחויים
התפרעת קצת ונשארת אותו החנון
באגדות, דרקון של חופש
מצריך שנים של מסירות
להיות גיבור זה לא נופש
נראה אותך גיבור נגד הבדידות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.