אותו הזמן
שחורץ קמטי בכי בצדי עיניי
שמחבר את השברים שהם אני
לפטיש ששבר
שמאלץ אותי לשלם בזיכרונות
על נוסטלגיה
אותו הזמן
הביא לי אותך.

יש לי קמט אחד שלך
ושבר אחד שלך
וזיכרון אחד שלך
והשלם שלי
שקטן מסכום דמעותיו
גם הוא שלך.

חשבתי שהאור בעיניי כבה
גיליתי שהוא רק דעך
כדי שאוכל לשקף את האור בעינייך.

בתוך השקט שלנו
קמטים, שברים וזיכרונות
צחוק ובכי
אור וצל
שתי מחילות נפגשות.
בתוך השקט שלנו
חבוקים
הזמן מאבד משמעות
המשמעות מקבלת משמעות חדשה
ואני נושם.

הלולאות שלנו לא חונקות
כשהן מחוברות ביחד.

(קשר - מערכת יחסים
יחידת מהירות
תקשורת
והכי חשוב: הבסיס של הלולאה)