[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אותו הזמן
שחורץ קמטי בכי בצדי עיניי
שמחבר את השברים שהם אני
לפטיש ששבר
שמאלץ אותי לשלם בזיכרונות
על נוסטלגיה
אותו הזמן
הביא לי אותך.

יש לי קמט אחד שלך
ושבר אחד שלך
וזיכרון אחד שלך
והשלם שלי
שקטן מסכום דמעותיו
גם הוא שלך.

חשבתי שהאור בעיניי כבה
גיליתי שהוא רק דעך
כדי שאוכל לשקף את האור בעינייך.

בתוך השקט שלנו
קמטים, שברים וזיכרונות
צחוק ובכי
אור וצל
שתי מחילות נפגשות.
בתוך השקט שלנו
חבוקים
הזמן מאבד משמעות
המשמעות מקבלת משמעות חדשה
ואני נושם.

הלולאות שלנו לא חונקות
כשהן מחוברות ביחד.





(קשר - מערכת יחסים
יחידת מהירות
תקשורת
והכי חשוב: הבסיס של הלולאה)








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא, עדיין לא
גילינו את
משמעות היקום.





שני נזירים
טיבטים קוראים
את הסלוגנים
בזמן הפסקת אוכל


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/08 10:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נמרוד אבישר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה