"שלום" סמסתי...
"?" החזירה,
"מה לא ברור" התרסתי,
"שלום וברכה" ניסתה את מזלה...
השתהתי ונתתי לה להיחנק עד שהכחילה והחזירה:
"לא יודעת מי זה",
"הבנתי, מחקת אותי מהזכרונות שלך, עין תחת עין-מחקתי גם
אותך"...חצי נעלבתי אולי אפילו שמינית...
"לא" (הסבירה) "הסלולרי שלי נפל לאסלה ונשארו לי רק כל
הזכורונות שהיו בסים כארד"...
"אה, אוקיי" התחכמתי..."אז עכשיו אני אעביר את השם שלך לסים
ואשליך את הסלולרי לאסלה"...
"מי זה יאיר"...זיהתה את חוש ההומור הכובש והמחרמן שאי אפשר
לעמוד בפניו...
(ואז השתתקה)
1...2...3...4...5...6...7...8...9...10... (כעבור 10 דקות)
"זהו- עכשיו שיש לך ודאות, את כבר לא צריכה אותי" סימסתי כנוע
ומושפל...
ואז נפל לי האסימון לגבי חיזבאללה... הם חוטפים לנו
וזורעים בנו חוסר ודאות (ממש כמו שאני עשיתי להילה),
רק כי הם רוציא בתקשורת,
איזה חמודים,
נסראללה (או זה שהחליף אותך אחרי שצה"ל שרף אותך עם איזה
טיל-איזה טיל אגב, אני סקרן)
אני אוהב אותך וגם מזדהה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.