יוכי פרלמן / לצאת |
מכוך החלומות
לשוב אל הרוגש
אל הנושם, תדיר
זורם, בין העונות -
אבל בחוץ אימים
נראים בעין אדם
מוות בעין חיות
והעצים - פרושים
שטוחי גוויות -
ומים עוד זורמים
לפעמים גם - גדות
ובשמים כוכבים
נופלים חלקם
תלויים חלקם
כולם כבים
בשמש -
בחוץ כבר אין דבר
נחוץ לפנים (לAפנים)
ורק ריר חלזוני
שקוף, דביק - רגעי
מעיד עד מה עדיף
היה
בקונכייה השבלולית.
אוקטובר 2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|