כשאומרים אני שמח - משמע ששמחים.
כשאומרים אני עצוב - אז ברור שעצובים.
כשמישהו אומר לי שהוא זקוק לי - אני לא מהסס לעזור.
כמישהו אומר הלך עליי - כנראה שהוא בנקודת "אל חזור".

כשאומרים אני רעב - אז רעבים.
אם אומרים אני עייף מאוד - סימן שעייפים.
אם אומרים לי קרצייה - אני חותך עניין.
אם אומרים לי "נראה טוב היום " -אני מרגיש מצוין.

כמישהו מעליב - זה עושה לי רע עמוק בלב.
כמישהו מעליב חבר שלי - זה באותה מידה כואב.
כשמישהו בא ומתחיל לקלל - אז ברור שהוא שונא.
וכשמישהו בא וצוחק איתי - גם אני נהנה.

אבל אם אני אומר למישהו לעזוב אותי...  הוא בטח לא יבין.
כמישהו אומר תעזוב אותי...  אין לכך משמעות ברורה באותו הרגע.
זה יכול להיות כי הוא עצוב או עסוק,
מאושר ורוצה להתבודד,
או סתם כי הוא לא רוצה לדבר.
בכל זאת, אפשר לומר שאי אפשר להדביק
"זאת אומרת" לכל מילה שאני או אתה אומר.