|
הרי אותו רגע כרבל אותי
כי ידעתי מהם חיים מחויטים
כשנכנעתי ליצריי הכבושים.
דמעה סמיכה הכתה
במותי המבולבל
המתנגן ללא מילים
אבק לבי מתפזר, כנהר
משתקף ונאסף אל לוע אהבתי.
וכוחי המעורטל הוא לידה
או תאווה שאותי מכילה
זהו כח אישה
היודעת לספוג חוד תשוקה
וליצור חיות חדשה. |
|
|
"אז אגמור בשיר
מזמור"
תמיד ידעתי שאני
אוהב את חנוכה,
ורק כאשר מצאתי
את המילים הללו
"במעוז צור
ישועתי" הבנתי
למה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.