שקרים שזורים במילותייך,
חלומות שזורים למבטך הנאיבי, תמימה כמוני.
תמים כמוך, אני עדיין מחכה לך שתשובי,
שתשובי אליי מהאפילה שלתוכה נפלת...
מחכה לראות אותך לצידי, לצד הסבל שלי,
ליד הפחדים שלי אני עומד לבד, מחכה לך,
מחכה שתעירי לי את הדרך למוות שלנו!
בתוך עולם של יאוש ושנאה, אני עומד לבד
אל מול מי שאנחנו היינו, לא זוכר למה נלחמתי,
לא זוכר למה אני עדיין כאן, רק יודע שאני מחכה לך.
בין דמדומי הירח לזיכרונות האלה,
לבין שקרי החיים, לאמת הנצחית של המתים,
את אמרת לי לחכות לך, אך את לא באה.
לאן נעלמת לי, למה לא נלחמתי,
למה לא מנעתי ממך לחלום,
ועכשיו נמתין לך בחלום הזה עד שתשובי אליי...
25-10-07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.