|
הבוקר לא זוכר כלל את הלילה החולם
את השיכור הער-ישן לבוש מראות - שלוש כנפות
הזיכרון צוהל בתוך בקבוק פקוק
הדעת, משתולל בשכחה
בארץ אין-מפריע אין זכר או נקבה
יש, רק מה שיש
ומה שיש בא במגע עם מה שאין בא במגע עם החלום.
באין שם מנצח שיניף את שרביטו
כל התזמורת מנגנת, כולם שרים ביחד - דיסהרמוניה
וזה השיר הכי יפה, שמעורו נושרים כוכבי-שמפנייה
אלי כוסות גבוהות-עקב, מחוללות
אשר עם בוקר לא יזכרו דבר, לבד מן הכאב
הפיקניק הארוז של אור היום ממתין בסלסילת החרש
ללילה שיבוא וישחרר מפה מוכרת. יניח, סכו"ם ספונטני
חדש לגמרי עם חריצים מן העבר
ראשי כוסות יתערבבו בחן וחמד
וערופי הראש יחליפו תפקידים ויעטו סמלים
והחולם ישן וער יכתוב סימפוניה
שתעלה באש עם בוקר
אדי שכרה ימתינו, לליל הבא, להיזכר
ליל - למד מנוקדת בצירה - שורה אחרונה |
|
|
האיש האדום
שאוכל את הבמה
מפחיד אותי.
(כי הוא חבר שלי
לשעבר והוא קנאי
ורוצה להרוג את
החבר החדש שלי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.