תמיד רציתי ורד שחור. אם להגיד את האמת, הבחירה הראשונה הייתה
לנגן על עוגב, אבל מסתבר שזה בעייתי למצוא עוגב בתל אביב ואני
מניח שגם למצוא מורה זה לא כל כך קל. אני מניח שאם אני אספר
לחברים שלי שאני רוצה לשים ורד שחור בחדר שלי, הם יקראו לי
הומו. מצד שני, הם גם קראו לי הומו כשאמרתי להם שאני רוצה
ללמוד עוגב. זה היה בין זה שהם דיברו על האם גיבסון יותר טובה
מפאנדר לבין שהם התחרו מי יוכל לנגן על הגיטרה עם השיניים כמו
הנדריקס ראשון. מסתבר שבשביל שלא יקראו לך הומו אתה צריך לנגן
בגיטרה חשמלית, גם בס זה בסדר, בעיקרון גם תופים מותר אבל נדיר
מאד למצוא אחד שמנגן.
לוורד שחור יש את היתרונות שלו. נכון שהוא לא מרשים או מגניב
כמו לנגן על עוגב אבל הוא זול יותר, מוסיף יופי לבית והוא גם
מגניב בדרך הייחודית משלו. לצערי, מסתבר שזה בעייתי להשיג ורד
שחור בהתחשב בעובדה שהוא המצאה דמיונית של הספרות. כמובן שיש
ורדים אדומים כהים שנראים בתאורה מסוימת כמו ורדים שחורים, אבל
אני לא בחור של תחליפים. חשבתי אולי לשים קטורת, זה די מסוכן
לשים את זה בחדר קטן כמו שלי. אם יש אנשים שמעשנים בלי הפסקה
אני מניח שגם אני יכול לשאוף קצת עשן, במקרה שלי זה למטרה
מסויימת.