זה שיר על מישהי מיותרת,
שיר של מישהי מסוממת
שהלכה ברחובות,
חיפשה מרגוע בלילות.

שיר על מישהי עם עיניים
כואבות ושחורות,
על מישהו לא קיים.
היא הניחה זר פרחים,
רצתה לרוץ עמוק בים,
אז היא פשוט כתבה שירים.

זה שיר עצוב, אסור לשמוע.
זה שיר כואב מותר לדמוע.
זה שיר על יצר לא מוכר,
זה שיר על מישהו מיותר.

כן הם ישבו בגן שעות,
בצחוק החליפו הבעות,
וכשהביטו יחד מעלה
היא חייכה, הכל היה לה.
זה שיר על זוג כל כך מושלם,
זה שיר על זוג שלא קיים.

זה שיר עצוב, אסור לשמוע.
זה שיר כואב מותר לדמוע.
זה שיר על יצר לא מוכר,
זה שיר על מישהו מיותר.

וזה נגמר עכשיו,
זה לא קיים עכשיו,
זה נגמר.
ואין דבר מוכר,
ואין דבר מוזר,
זה מיותר.
זה ... מיותר.