|
איך תרחיקי לכת מן הזיכרונות
התבואי עד עיר העיניים
שאינן רואות,
צללים לובשים בשר ברחובותייך
דמיון כוזב וחי סובב בלילותייך
לאן הרוח תרדפך
אנה תישאך סופה
האם תדעי מרגוע על
ענן שלא עוצר משוט
על סירה ללא מפרש ועוגן,
איפה תסתירי את אהבתך
עורך שקוף
ואת גלוית עיניים.
משוט - מ' מנוקדת בחיריק |
|
|
איפה ישנם עוד
בניינים כמו
הצמד ההוא, אשר
ניבנה בצורה לא
יעילה...
ק. מרכוס, עצוב
על מותם של
התאומים מניו
יורק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.