|
ברגע של שקט
בערב החג
אני יושב לדבר איתך
תחת פנס מאיר אחד
והאדמה הלחה נוטפת צער וכעס
על אובדנך המר
זה קרה מהר מדיי
הפחד השתלט על עולמך
הגן שבנית החשיך
ככל שהיטבת לברוח
ואני כמו אורח בנוף הנובל
לא ראיתי אותך נופל
ובערב החג אמא מכינה לך
רק מה שתרצה
רק שתשאר לעוד מילה
לעוד הצגה קצרה
וגם אם נפגש שוב
כמו בפעם האחרונה
כשכולך היית מלא חיים ושמחה
אני אציל אותך
מהרעש שהורג אותך |
|
|
שני אנשים שטים
בסירת גומי
הסירה טובעת.
אחד מת והשני לא
אוהב חומוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.