לא מצאתי שולה, בחיי שלא מצאתי,
וחיפשתי, בחיי שולה, בחיי שחיפשתי,
חיפשתי ולא מצאתי שולה,
את מבינה אותי,
את יודעת מה אני מרגיש שולה,
את קוראת את המחשבות של הראש העייף הזה,
הראש החושב הזה,
בחיי שולה, בחיי שהוא חושב יותר מדי,
הראש הזה.
בחיי.

כבר הייתי שם שולה,
כבר אכלתי את כל הסרטים שמקרינים בעולם הזה,
באולם הקולנוע הזה שנקרא 'מציאות' שולה,
כבר ראיתי את הכל - בחיי שראיתי הכל,
ראיתי את כל ההצגות שולה,
כבר שיחקתי בכל התפקידים, על כל הבמות,
בחיי ששיחקתי שולה, בחיי.
כבר אמרתי את כל השורות שולה,
את כל הדיאלוגים כבר הקראתי שולה,
עם עצמי.

כן,
כבר קדתי את כל הקידות שולה,
כבר מחאתי את כל הכפיים,
כבר אהבתי את יוליה, שולה,
כן, בחיי שאהבתי.

אבל לא מצאתי שולה, לא, לא מצאתי.
וחיפשתי - את שולה,
דווקא את מכל האנשים צריכה לדעת
שחיפשתי ולא מצאתי.
כן. את רואה אותי שולה,
ככה כמו שאני,
את לא צריכה שאדקלם לך את השורות שלי שולה,
את לא צריכה יותר ממבט כדי לדעת -
שלא מצאתי.
וחיפשתי שולה, בחיי שחיפשתי.