ישנם הרבה דברים שאתה לא יודע
הרבה עקרונות שעליהם לא תהרהר
אלא אם כן אספר, אגיד-
לא-
לא אדבר.
כל כך הרבה זמן, עבר, ורק חיוך נשאר-
לא מזוייף,
לא לגמרי כנה.
זה כך.
הלב לא מסוגל לסבול כל כך הרבה
אבל אתה לא גרמת לי לסבול
עמדת שם, צוחק, ובינינו חומה
שמישהו צייר במשיכת מכחול.
אם הייתי בוכה, הכל היה נמחק.
היגון, השמחה, העמדות הפנים
אם הייתי בוכה על הצייר הייתי מתרוקנת
בעוד שאש-להבה בוערת מבפנים.
ולא בכיתי, למרות שאתה היית הצייר
לא יכלת, לא רצית להבין את ליבי
ובכל יום ויום, מה שהיה ונשאר
צחוקך, חיוכי, הרהורי, חומתך-
כאבי. |