התחלתי בזרת מפאת הגישה
הייתה זאת אחת שלא הורגשה
גם הקמיצה עברה יחסית בקלות
על אף פטרייה ורמת הבלות.

בחדר צבוע בלי עין הרע
וקרובי משפחה מסבים למיטה
עורך כמו ניתוח מורכב וחשוב
פדיקור לאבי הקרב למיתה.

האמה, למרות יכולת הגנאי,
הייתה רפויה כמו אחז בה הבלאי
את קצות ציפורנה קצצתי ברעד
ועלתה בי תחושה, כל כך נעימה,
שבעצם עושה כאן אני סעד.

עברתי לאצבע, זאת המורה
זו המשיבה שררה לסורה
זו האוחזת ביד חזקה
מברג או מפתח, פטיש, מזמרה
הציפורן עבתה שם, שונה גם ציבעה
משנים של בנזין וגריז ומשחה
לא היה זה קשה לקצץ מאורכה
עם הכלי המתאים ומעט תאורה
ואולי התעייפה היא, נגמר כבר כוחה
והרי כל העניין משמש כהסחה.

בבוהן נכנעתי
הגודל ניצח
ואולי כי לחדר הגיע אורח
אך אבי התמוגג ואמר "זה מספיק"
והודה מעומק ליבו הגווע

וכך, סיטואציה של מכון יופי
הפכה לה מצב של רגש וקושי
הלקוח שוכב והוא על סף הנכות
ואני עם אבי סוחטים זמן איכות