אביב דנור / המפגש הדמיוני |
פתאום באיזה יום,
בסמטה קרוב לביתי,
ואז אשאל אותך
איך קוראים לך
ונתחיל לדבר,
ואז תגידי
שהיינו ביחד באיזו מסגרת,
ופתאום תגידי שכל התקופה
שהיינו באותו מקום,
הרגשת משהו ולא היה לך
אומץ וכל הדרך התביישת,
ופתאום ארגיש מופתע
ואגיד לך - גם אני,
ואז אבין שהיה שווה לחכות
בשביל אותו רגע.
זו רק מחשבה דמיונית,
אבל אין לדעת, אולי זה יהיה ממשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|