אני יודעת
אני מכירה את הריח
שעל הצוואר שלך
אני נוגעת
במבטים חסרים ורחוקים
מתחת לחולצה שלך
יש צלקות בבטן
אותן אני רואה
מבעד לבגדים הלבנים שבתמונה
אני מכירה
את החספוס בעור
שהדביקו חזרה
שפעם נישקתי בלי לחשוב
בלי לעצור
ליטפתי כשהתכווצת
את שיערך השחור
וכל תלתל שהתפתל סביבי
היה כמו הגוף שלך
כמו נחש
גוררת את צווארי איתך
לכל מקום
ואני זוכרת איך בגדת
איך בגדת בי כל יום
אני מכירה היטב
את הריסים
שנרטבו בחדרי בחושך
שאף אחד לא ידע
שאת בוכה
בעצמי לא ידעתי לזהות
ולהבדיל בין כל המסכות
שהסתירו את פנייך
את הארס בשפתייך
והקלות במילותייך
רק אני יודעת
כמה את צריכה
להרגיש טוב עם עצמך
לזייף את הסליחה
להבטיח הבטחה
לשקר, ולחייך.