מיטל קורח / ואולי |
או שמא זו היא
הקול שקורא לי
הנה זו אני
נעמדת מולו
ושומעת בקולו
רשרוש של עצב
או אולי של שמחה
אולי זה הוא
או שמא זו היא
נעצרת מולו
מציירת דמותו
עמדי ישר
נוזפת בי אימי
והוא מפרגן
לכאב מתחנן
נעמדת ישר
מביטה בו ברוך
הוא מתחיל לבכות
ואני ממשיכה בשלי
נעצרו המילים
נגמרו הדמעות
הוא ממשיך לטלפן
והמבטים
הם בשקט נידפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|