הכו בברזל כל עוד הוא חם, רסקו אותו, שרפוהו, השמידוהו.
הכו בברזל כל עוד הוא חם.
הכו בו הכו בו
הכו בו כולם.
הצטרפו בהמוניכם, ללא היסוס, אנא הכו בי,
הכו בי מהר,
לפני שלא יישאר,
דבר.
תאכזבו, תרביצו, שברו את ליבי ואת עצמותי
רסקו את מוחי תקחו את חיי.
קשרוני לעמוד, העלו על מוקד,
השפילו, ביישו עשו את הכל.
אך אנא מכם, התחשבו,
אני לא יכול,
עשו זאת פעם אחת, אולי פעמיים,
אספו את כל הכאב הנורא.
שלחונו אליי ישירות,
אל תחביאהו בשגרה.
אל תתנו לו להמשך כחבל ייסורים,
המתהדק על צווארי.
לצוץ בהפתעה, מדי פעם.
אל תיתנו לי לבלות את חיי בפרנויות,
להסתכל מעבר לכתף בכל פינת רחוב.

מעולם לא התכוונתי להריע.
באתי לעולם מטוב.
אינני רוצה דבר,
חוץ מלחיות את חיי
בשקט.

אל תלבישוני חליפת כאב, סגרו בכל פעם כפתור אחר ולכו,
משאירים אותי בחדר חשוך,
מתפלל שהפעם זה נגמר.
זהו איננו עינוי סיני
ואני מעולם לא הייתי
שבוי


הכו בי פעם אחת, כאשר הברזל חם, הביאו את הכאב שמיועד לי,
בבום אחד, ברגע,
תנו לי ליפול פעם אחת ויחידה,
הכי נמוך שאפשר
ואז להתאושש ולא ליפול עוד.
תנו לי להיות מאושר.
אפול כמו גיבור ואשוב לחיים בתחיית המתים.
אך אל תחשבוני לעוף החול,
כאשר תשרפוני ראשית,
אתאושש ואקום מן העפר
כאשר תשרפוני שנית,
אפקח את עיניי בקושי
אך כאשר תשרפוני שלישית, ותצפו לשיבה מפוארת
לקום של מלכים.
אמות בשקט.


אינני אדם ככל השורה,
אינני עוד כתם על קו מסודר,
אינני בנוי למשחק מחבואים של כאב מתמשך וסוף מר.
אנא. בחסד רב,
הכו בברזל כאשר הוא חם, הכו בי.
חרכו את בשרי הרך, שברו את עצמותיי בפטישי ענק,
קשרו אותי, השפילוני, רסקו את ליבי לרסיסים,
ואיפול נפילה ארוכה ומיוסרת
אל הקרשים
ואז אקום לאיטי בנחת ואחיה את חיי בשקט.

אינני בנוי לעוד אכזבה,
לעוד ירייה אחרונה,
אינני בנוי עוד לבכי,
לעוד הרגשה מגונה
אז אנא ממכם, במקום לפזר את אבקת הכאב,
במורד הרחוב של חיי
תחוסו עליי
תרכזו את הכל לזריקה ממוקדת,
והזריקו לי,
את זה אשרוד,
אבל לא עוד
לא עוד