מבוסס על סיפורו של אתגר קרת "ציור" מתוך "געגועי לקיסנג'ר".

סצנה ראשונה:
חוץ, בוקר, רחוב.

בשוט: המספר, גבר עם גופייה לבנה, מכנסי חכי קצרים וכפכפי אצבע
הולך ברחוב,
נעצר ליד דירה ונשען על עמוד.

המספר: נניח שמישהו מבטיח שיצייר לך ציור. איזשהו ציור, לא
משהו מסוים.
אתה תיתן לו את הדירה שלך לחודש ובעד זה הוא יצייר לך ציור.

בשוט: רואים שני בחורים נפגשים ליד דירה, מאחורי הבחור שמדבר,
שניהם עם מזוודות, והאחד נותן לשני מפתח.

v.o המספר:
אתם לא חותמים חוזה או משהו, אבל בכל זאת זה עסק כמו כל עסק.
הניצול, מבחינה אובייקטיבית, אופטימלי. שני הצדדים אמורים
להיות מרוצים. אתה מנצל את כישרון הציור האדיר שלו, והוא את
הכישרון המוערך שלך להעלם לתקופות קצובות מהארץ; פעם לתאילנד,
פעם ליפן, והפעם נניח לאנשהו סולידי. צרפת למשל, אתה יודע מה?
פריס.
השאלה הגדולה שצריכה להישאל עכשיו היא - האם זה עסק הוגן. זה
בטוח חוקי, כי זה נעשה בהסכמה הדדית. אבל האם זה הוגן?

בזמן v.o:  רואים את שני בחורים מדברים מעט, לוחצים יד
והולכים, האחד עולה לדירה [זה שקיבל את המפתח - נקרא לו יוסי]
ובחור שנתן את המפתח הולך למקום אחר - נקרא לו יעקוב].

סצנה שנייה:
פנים, צהריים, בית קפה:

יעקוב יושב ושותה אספרסו בבית קפה ציורי ומסתכל מסתכל לכל  מני
כיוונים.
לידו יושב המספר.

המספר: פייר, קשה להגיד: אתה יושב לך בשאנז-אליזה, שותה לך
אספרסו קטן בינתיים הוא צריך לצייר לך כמו איזה עבד".


סצנה שלישית:
פנים, צהריים, דירה.

רואים את  המספר מתהלך בדירה

המספר: אבל מצד שני, שכר הדירה שהיה צריך לשלם על מקום דומה,
אם היה שוכר אותו לחודש - היה גבוה הרבה יותר מכל סכום שיכול
היה להשיג עבור תמונה שצייר.

המספר מגיע לשירותים, שם רואים את יוסי אממ.. יוצק [?] ונאנח.
המספר נעמד לידו.

המספר: הבן אדם מחרבן לך בשירותים.




סצנה רביעית:
פנים, שעת הדמדומים, חדר שינה.

יוסי מתכסה ונע במיטה בחופשיות: והמספר לידו .

המספר: ישן לך במיטה, מתכסה בשמיכה שלך.

פוף - עוד 3 אנשים בתוך המיטה מתכסים כולם.

המספר: לא רק הוא, אולי עוד כל מני אנשים שהוא מביא הביתה.

סצנה חמישית:
לובי בית מלון, פנים, בוקר.

רואים את יעקוב מתווכח עם פקידת המלון באנגלית עילגת.
על הדלפק נשען המספר

המספר: ואתה באותו זמן תקוע לך במלון צרפתי מפוקפק עם פקידת
לובי אנטיפטית שלא מבינה מילה באנגלית.

סצנה שישית:
בית הקפה, חוץ, בוקר.

רואים את יעקוב מנגב זיעה, עם מבט מתוסכל, מסתכל סביב ורואה
המון תיירים.
המספר הולך עם התיירים ומתיישב ליד יעקוב

המספר:  ובכלל, השאנז-אליזה הזה, גם כן, הוא לא גליק כ"כ גדול,
עם השמש של יולי שדופקת לך בראש, מליון תיירים יפנים. איך
תסתובב כאן חודש שלום.

v.o המספר:

רק אלוהים יודע, אלוהים היפותטי כמובן, כי הרי זה לא קורה
באמת.

באותו זמן רואים שמיים שנבלעים בין ההמון.

סצנה שביעית:
חוץ, צהריים, רחוב.

יעקוב מתקדם לכיוון הדירה והמספר בעקבותיו

המספר: נניח שאחרי שבועיים אתה נאלץ לחזור. גנבו לך את הארנק,
או שאתה רק חושב שגנבו, ובעצם איבדת. נפל לך, הפלת.

יעקוב מדבר עם יוסי, הם עומדים זה מול זה ומאחוריהם המספר

המספר: מזה חשוב? נגמר הכסף ואתה חוזר.

יוסי ויעקוב עומדים אל מול המצלמה, יעקוב עם מבט עצוב ויוסי עם
מבט מפקפק.
המספר צץ מלמטה .

המספר: ההסכם קבע "חודש", ונשאלת השאלה: האם מותר לך לחזור
לדירה קודם? על פניו נראה שכן, אבל אולי בעצם לא.


סצנה שמינית.

v.o  המספר:

ונניח מקרה הפוך שהצד האחר בעסקה היה מאבד את כלי הציור שלו.



בשוט רואים את יוסי מחפש את כלי הציור שלו עם  מבט תמוה.

פריז - המספר צץ .

המספר: לא, זה לא דוגמא טובה - מאבד את הכישרון שלו; האם אז זה
היה הוגן לדרוש ממנו לצייר את הציור?

בשוט: רואים את יוסי מאחורה מצייר את הסמל של השירותים.

המספר: בכל מקרה - חזרת לארץ ואתם שניכם בדירה.

סצנה תשיעית:
פנים, ערב, הדירה.

המספר יושב בסלון.

המספר: חדר אחד שלך וחדר שני של צד ב' בחוזה.

רואים את יוסי ויעקוב נפגשים לייד השירותים בלילה. המספר צץ.

המספר: לצד ב' יש פנים יפות, וגם גוף שמאוד מגרה אותך. נניח
שאתה מאוד נמשך אליו. אתה מזיע. אתה יודע מה? נקל עליך:

פוף - יוסי הופך לבחורה מושכת. [נקרא לה יוספה]

המספר מהצד אומר: נניח שצד ב' בחורה. בחורה עם פנים מאוד יפות
וגוף שמגרה אותך.


רואים את יוספה עומדת במסך לבן עם המספר, ומציגה את עצמה
לראווה.

המספר: צד ב' יותר יפה. יותר יפה מהציורים שהיא מציירת, כי היא
יפה כל הזמן, ומציירת רק ברגעים שהיא לא ישנה או אוכלת או...

רואים את יוספה בחדר שינה שוכבת וגברים יוצאים ונכנסים אחד
אחרי השני
והמספר נכנס אחרון מתיישב על המיטה.

המספר: מזדיינת עם גברים שאתה לא מכיר על הסדינים שקיבלת
מההורים שלך ליום הולדת. אתה יודע מה?

פוף - מתחלפים הסדינים לסדינים אחרים.

המספר: על סדינים אחרים, אבל עם גברים שאתה כן מכיר.

בשוט:

זום על תמונה של גבר העומדת ליד המיטה. המספר בא ומרים אותה.

המספר: לא, אני לא אגיד מי, אבל אפילו כאלה שאתה מכיר
מצוין...

v.o המספר:

אז איפה היינו? אה, שאנז-אליזה. זרקת את הארנק שלך איפשהו
וחזרת לארץ. הסתדרתם לכל אחד יש את החדר שלו. רק שבמקרה
הספציפי הזה החדר שלה הוא החדר שלך. והציור?


באותו זמן על המסך רץ כל הסרט בהילוך מהיר.

סצנה עשירית:
פנים, בוקר, חדר עבודה.

בשוט: יוספה מוציאה את הלשון לכיוון הציור והמספר עומד לידה.

המספר: לא בתחת שלה לצייר. או שכן? ורואים את יוספה מנקה את
הרוק.

בשוט דלת ושומעים ממנה אנחות.

פוף - המספר: אבל כל הגברים האלה שמגיעים ועוזבים באמצע הלילה.
הם עושים לה לצעוק.


בשוט יעקוב בתוך החדר שלו בתנוחה עוברית בחושך. המספר נכנס
לחדרו.

המספר: ואתה, אתה חושב שזה נורא לא מתחשב. כי אם היית מצליח
להירדם זה בטוח היה מעיר אותך. בכלל, איזה מין דבר זה?! ועוד
גברים שאתה מכיר..


סצנה אחת עשרה:
בוקר, מטבח, פנים.

יוספה מכינה קפה, נראת תשושה לחלוטין. יוסי מתסכל עליה במבט
כעוס.
המספר מכין לעצמו קפה.

המספר: ואחר-כך בבוקר אין לה כוח לצייר את התמונה שהיא חייב לך
חוקית ומוסרית על-פי חוזה.

המספר בא, תופח ליעקוב על השכם ומתיישב לידו.

המספר: מבחינתך הכל ברור, אבל מה תגיד לה? לכי לישון כדי שהיא
יהיה לך כוח לצייר את התמונה שאתה חייבת לי? בחיים לא יהיה לך
אומץ, במיוחד לא אחרי שהגעת שבועיים לפני הזמן.




סצנה שניים עשר:
פנים, בוקר, חדר עבודה.

רואים את יוספה בחדר העבודה מציירת ומהספר מטייל לידה.

המספר: חוץ מזה, אולי היא כן מציירת, מציירת דוגמנים.

פוף - בחור רנדומאלי מדגמן ליוספה.

v.o המספר:

גברים שאתה מכיר. למשל, אח שלך הגדול.
באמצע הלילה. וכשהוא זז קצת היא צועקת עליו, מרוב תסכול.

בשוט:
הבחור מהתמונה [נקרא לו דני] זז ויוספה צועקת עליו בעצב.


סצנה שלוש עשרה:
פנים,צהריים, סלון.

רואים את יעקוב יושב לבד בסלון ואוכל מנה חמה.
המספר מגיע, לוקח לעצמו ביס .

המספר:
היא מציירת? כדאי מאוד לברר. דע לך שמהציור אפשר להסיק המון
לגבי היחס שלך אליך. אולי היא בכלל מאוהבת בך?

יעקוב הולך לכיוון חדר עבודה והמספר בעקבותיו, מאחורה, הרבה
מאחורה, יעקוב הולך בכעס.

המספר צועק לו: אולי כל העסקה הזאת הייתה רק עילה להתקרב
אליך?.

סצנה ארבע עשר:
פנים, צהריים, חדר עבודה.

רואים את יעקוב חונק את דני בחוזקה.המספר עומד ליד המום

המספר:
בכל מקרה אתה מוכן בבקשה להרפות מהצוואר של אחיך? הוא נהייה
קצת כחול.

יעקוב נרגע, והולך לסיים את המנה החמה שלו.

בריסטול ריק מונח מולם על הכורסא.

המספר נרגע גם כן ואומר: אז איפה היינו, כחול. אז בסוף מתברר
שהיא ציירה לך ים.

פוף - הבריסטול מתמלא בציור של ים.

המספר: אה.. סליחה, שמיים.

פוף- הציור הופך לציור של שמיים.

המספר: אה, סליחה, חנקת את אחיך.
אה, כן, בדיוק אמרנו שמציור אפשר ללמוד הרבה על האופי של
הבנאדם...