|
כשאלוהים יחזיר את המתים
אני אבקש ממנו מחווה אחת קטנה
שיחזיר לנו את הרגעים המשותפים
את הזיכרונות המתים והמתוקים
שישיב לנו את הרגשות הזנוחים
את כל הזיכרונות האבודים
(לנצח)
כי מודה ומתוודה אני ש
עיניי עייפות וצורבות מדמעות
שפתיי יבשות וכמהות לנשיקות
וכל העצמות בגופי רועדות,
כואבות, משתוקקות רק לגופך |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.