ימים אני בוכה
מתכסה בשמיכה,
חורף שחור ואפל
הלב נהיה שפל.
רק מחשבות לנקום!
לנקום ממש כמו בחלום,
מה שעשית לא כואב
אבל הלב לא שליו.
איך נפלתי לידיך?
איך נגעתי בזרועותיך?
איך חלמתי לי חלום
אותו זוכרת עד היום.
כי היום הוא יתגשם
היום אני אנקום, ואתה תהיה אשם!
נקמתי! הלב עדין לא שליו!
אולי זה בגלל שאין לי לב?
אז איך זה שכואב?
איך זה שאוהב?
אין אור בקצה הדרך,
לנקום היה חסר ערך!
אני נקמתי והכל אבד,
היום אני לבד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.