[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שובי לה
/
חלומות של יום אחרון

חשבתי על יומי האחרון.

אם רק אוכל לתכנן אכנס לחנות בשמים ענקית, שיער בהיר קצרצר
ושמלה ארוכה, תלויה ושחורה.

אתבונן במבוכה על כל עוברת ושבה, כולן נראות מאושרות כ"כ.

תמיד כשאתה קונה משהו חדש אתה מרגיש מיוחד בעיניך, אבל כשזה
יומך האחרון זה קשה.

אני אנסה בחנות מגוון רב של בשמים, חמוצים, מתוקים, מרירים -
כבר חשבתי על הכל.

ואז אצא החוצה והמוכרת תביט בי במבט חשדני ותשאל אם הכנסתי
משהו לתיק.

אומר לה שאין לי סיבה לגנוב, זהו יומי האחרון. אין מי שישתמש
בבושם ואין ברצוני להיות מוכה ע"י ייסורי מצפון דקות ספורות
לפני מנוחת הנצח.

היא תהנהן אבל עדיין תחשוד, תרחרח אותי מעט ואני אחלוף על
פניה.

היא תמשיך להתבונן בי עוד שאצא מהחנות ותביט בי עד שאעלם לתוך
קו האופק.



לקחתי את עצמי את האחריות לקנות קופסת סיגריות שלמה ואולי
אפילו פחית בירה מספקת,

כי אחרי שהתזתי על עצמי בושם והרגשתי נוכחות נשית- הצד הגברי
שלי ישכב מולי או יתלה על גבי.

ובסה"כ זה היום האחרון, יחי ההנאות הקטנות!

צרורות של חלומות מפחידים יתלו עליי כאילו הייתי קולב מעורער
בנפשו,

לבעוט בהם לא יעזור רק לדעת לספוג אותם ולהבין שזה רק חלום.

לקפוץ למפל בידיעה שזה לא זה, לדעת לא לפחד אלא להינות ממנו כי
הזדמנות פז שכזו בחלום כבר לא תקרה.

והלילות הגשומים בהם אני מול כספומט רטובה ומפוחדת, מתיישבת על
המדרכה וקבוצה גדולה של כלבים משתינים עליי כאילו הייתי עץ.

השבת האחרונה שהרחתי אותך ואת הרוגעלך הגדול שחממת לי כי זה
יום הולדת, השארת מכתב קטן על השולחן שהפגין יחס אבל לא יותר
מידי אהבה,

כי רצית לשמור אותה לאח"כ.ץ. אבל ההזדמנות נעלמה. ופז לא היה.



חלום בו עדר של ערבים פורץ לנו למכולת, לבית ולא נשאר לנו דבר
נשארנו עירומים מול תחנת המשטרה ואחי הקטן בוכה.

רצחו את ראש הממשלה.



חברה טובה שלי מתה מסרטן,

בית הקברות נראה מפחד מתמיד והכל בתוך כל השגעונות והאשליות
שלי. כאילו יוצאות מתוכו רוחות שצובטות אנשים ביישנים בתור
בדיחה, כמו שהן היו עושות בסדרה 'קספר'.



ועכשיו הלילה ירד, כן כן כמו שתארתי לעצמי,

ואני אשכב במיטה - אקח את הספר האהוב עליי...

שורה

שורה אני אקרא.

עד שיפרשו את הסדין מעליי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"איזה מזל! תארו
לעצמכם מה היה
קורה אם המטוס
שהתרסק היה
מתרסק בלב
מנהטן!!!"

-אחד שלא שמע על
הפיגוע בתאומים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/07 9:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שובי לה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה