קימברלי אליוט / מזבח הרש |
חשוכות יחוד -
על מרזביהם וכיכרותיהם.
תריסי הפלסטיק חורקים כמוכי סערת פרצים.
שטחי הפקר שיד אמן לא נגעה בהם,
נטולי שיר
מלבד שריקת החורף המרפרפת על הבטון החשוף.
ברחובות שם הולך איש,
נטול מזבח
חשוך הקרבה,
והרוח והבטון האפור נרקמים
אל תוך חלומותיו
מתכרבלים בזיכרונות ילדותו.
והוא צועד קדימה בחיוך והשלמה,
אל מזבח תריסי הפלסטיק-
מזבח הרש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|