New Stage - Go To Main Page

קובי לביוד
/
שמע העולם

אהובתי נשברת אל
אופק עכור ממדים

הווריד עוד נקי וממתין
כי אולי עוד מעט תתעורר לקראתי
ואוכל -
לפשוט רבדים וחומות לפרוט רגשות לכדי רגע -
שצריכה היא לתפוס בכל החושים
ולדעת חיים ביני ובינה.

את יודעת -
לא היו באמת צללים מהתלים - שם,
במקום שדרכנו והיינו אנחנו עצמנו
לכאב מפלח גבישי אור שנשבענו לשמור
אך האור, אהובה, חמקמק ושוכח
דל אמונים ותמים רק בוטח
שיאיר לב אחד וישכון.

הנה, אגיש לך
רסיסים של בושה ושל דעת
שאימתם נחרטה על ראי
הילדות, הגן התכער זה מכבר
והחמה מאז רק נוסקת גבוה
לא לשקוע בפרחים נבולים.

את פירות השנים
שחלפו בהבזק לא יכולנו לפדות
לקשות שתגענה
ואת לא יכולת להביט בכל פרח
כאילו היה הראשון שקיבלת.

יש ניצולים -
אך האבק לא יירד
ופעימות הדומם התגלו לי כשקר

כותבי השירים שלחו לי
דמעות מוצקות להפשיר.

התריס המוגף רעוד זיכרונות
שחיבקתיך על אדנו
ומילים בתחינה לקום מהדף ולצעוק.

אהובתי כבר לא מוצאת
וריד ואינה רואה אופק
וגם המילים התוודעו:
כי שמע העולם על בדידות האדם
הלב נותר לעצמו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/4/09 22:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי לביוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה