בין אומני החיטה לקמה המשתבלת
רוח-צפרא הרעננת מדבר.
כחול-ים באופק כמבול משתרע;
החמה צחור-זוהר.

כדם-ענבים עמוד-השחר אל-על נשפך לו;
עצי-בוסתן נתנו תפרחתם.
מרחבי-המדבר לוהטים בשמשה הקופחת;
נהרות-חלב ודבש זורם באפיקם.

בשדה ירוק הממטרה מרוננת;
מעל הים שחפים לבני-כנף חוגגים.
על צור-סלע צפיר פוסע;
גבוה ברקיע נשרים דורכים.

יערות-עד כמדבר נפרסו מאופק עד אופק;
בין סבכי אורנים וארזים גבוהי-צמרת,
לחזירי-בר השביל.
זאבים ודובים הולכים לאטם בשחרם טרף;
הכל צוהל וגיל.

רחוק בקוטב הצפוני לבן הקרח;
הכל של גלד שממה.
דוב לבן צועד בגאווה על פני קרחון ושלג;
החמה ממעל מפיזה.

ויחיה זאב תחת אותה תאנה עם כבש;
וייכון שלום על פני התבל.
השמש, הים והרוח;
סערת-המלחמות פג ושפל!