אוה!,
כל כך רציתי שהגל לא ישבר
חפצתי ללקק בו את הקצף
למולל בו את הקצוות המשתברים
להיות הקרקעית לרגע
אפילו לרגע!.
רק להרגיש איך זה כשחול סופג
רציתי להרגיש
איך זה
בחיי!

כל כך רציתי שהניחוח המלוח
יהיה גם בלחיי
שילקקו אותי
כל דרי המצולה
כמו כל גל אהוב שמשתבר
כל כך רציתי,
לא להישבר.

ובכל זאת,
מליון נשתברו לפני
והקצף שלהם נהם, נאק,
האמין שלא יימוג,
ונמוג לחול הרך,
המכלה.
 
רוצה לחוות מגע
לא אכפת לי רגליים יחפות
אפילו של ילד
אפילו של הולך למות
אפילו דמיוני!.
רוצה לחוש טביעות,
מאלו שמותירות חותם שקוע
אפילו לזמן מוגבל
אפילו עד הגל הבא
אפילו מהסוג שמוחק,
שיבוא וימחה
רק רציתי שלא ידורו בי
דברים שנמחקים,
שמשתברים.
 
אני רוצה לחיות לעד,
להיות גל שונה,
מלוח קצת אחרת,
מתעלס אחרת עם חופו,
מקלס את מותו
אפילו לשניה

אוה!
אני עולל של ים,
בן של מצולות,
אני פסגת קצהו של גל
שיאו של נד
אני הקצף, אני שקוף
אני קיים!
אני חצוף,
אני ... ממולל חוף
אפילו לשניה!

אני ... אני
לא רוצה למות!    
להיות טרף לשקיעות
לא רוצה!
אני...
... אני גל
שונה.

החפץ שלא ישבר בו הגל, צריך למולל בו קצוות משתברים
הוא צריך לחות את הקצף, לאהוב את דרי המצולה
אך בעיקר, בעיקר צריך הוא לחוות מגע של רגליים יחפות לנחמה.