|
מרחוק
דומם כולו ניצב מולי
הלילה.
מבעד לשחור
אורות קטנים מחממים
ענפי עצים שחים מכובד השלג
ולובן בוהק עד כאב.
מהכובד שחו כתפיי
לא לבד הוא המשא לשאתו
ואני אחת |
|
|
אל תסתכל
בקנקן.
אתה מחכה למשהו?
אין המשך. פשוט
אל תסתכל
בקנקן.
אתה לא קולט? זה
לא שאני נותן לך
משימה אחרת
במקום, "אל
תסתכל בקנקן,
הסתכל בכוסיות
ברחוב". לא,
פשוט אל תסתכל
בקנקן.
אתה יודע מה?
קפוץ לי. תסתכל
בקנקן כמה שבא
לך.
אני אומר לכם,
אני פשוט שונא
אנשים שחייבים
תמיד לשאול
שאלות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.