שרה להב / 920. לחן נוכרי |
עבותות עיניי הבדיל
והחיוך בגומת הלחי
היו בה כפרכוסי-גן
שמעדיי-אור קרן
ומשדי ההר יורד
כגלימה מתקמרת.
כנכרי הולחן בה הקסם
והשקיעה המפורכסת
חשפה קרומי גופה
ונפשה לבלואי השפה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|