עדי טפר / אתה |
הצתת בי אש אמיתית,
גרמת לי לראות את החיים בוורוד הכי כהה שיש.
האור בעיניי, גם כשאני עייפה, הוא אתה.
החיוך בשפתיי, גם כשאני עצובה, הוא אתה.
האנרגיות בגופי, גם כשאני חלשה, הן אתה.
זה אתה שגורם לדקות לעבור,
שנותן לי משהו לצפות לו,
שבזכותו הכל נראה אחרת.
זה אתה,
כי בלעדיך,
לא היה אנחנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|