[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
צל עץ תמר (ואור ירח)

והייתי שיכור בפעם הראשונה. מתנדנד על ספסל אחרי יום עבודה.
והוא שתה בירה ואמר קח, ואני אמרתי, אני שיכור טבעית. כאילו
היה קיץ אבל ירד גשם. כאילו היה ערב אבל כבר היה חשוך. תנועה
מכל מקום כשהיא מתווכחת וצועקת. בחורות עם ג'ינס הדוק לתחת,
ובחורות עם קצר מאוד הדוק רואים חריץ תחת. היא צעקה עליו באמצע
הרחוב, תלויה על חוט שערה. היא ניסתה לטשטש את כל התיסכול שלה
למה עשית לי את זה. אני נותנת ונותנת ואתה כלום, כמו בלוק קרח,
כמו לבנת בטון. הוא היה מבסוט והצביע עליהם. אהבה היא מסריחה,
אהבה היא מסריחה. ואני הירח בולע אותי אין לי בית, אין לי לאן
ומאיפה לבוא, תלוי על ספסל כמו על סף תהום וצוחק איתו על הצגה
באמצע רחוב, כמה שהאהבה מסריחה. כמה שהיא מזוייפת. אנחנו
צוחקים וזה מעצבן אותה יותר, זוג מטומטמים, ולא מפסיקה לצעוק
עליו, אתה לא בסדר, ומתעלמת מאיתנו שתי חבובות באמצע רחוב.
והוא קרץ אלינו, כשהיא בשיגעון. הוא קרץ אלינו כאילו כן היא
משוגעת אני משחק את המשחק. אדיש כמו מים, לא סופג כלום, ואנחנו
צוחקים והאהבה מסריחה. כמה שהיא מסריחה. התלות הזאת.

היה לי פנס בעין, ועין יבשה. הורדתי והעלתי נעליים על רגליי
נשים, ילדים, גברים. זה באמת מתאים, כן, אם אתה חושב. נוח לך
תשלם בקופה. אני לא מתעסק עם כסף. משרד קטן שולחן קטן באמצע על
קופסאות נעליים. סידרנו לך לפי מידות, תגיד מה חסר. הם ינקו
בסוף המשמרת, רק תתחיל לדבר. והיא סבלנית מאוד עם הלקוחות.
נעליים, תיקים, לא זוכר. עייפה אצילית וכנועה ליד לקוח מהסס,
מביטה לתוך האולם הגדול של אנשים זזים בשתיקה שעוד תבוא
והרהורים שעוד ייחשפו. טלפון, בטלפון צועקת על מישהו ברוסית.
זה מצחיק. זה לא אמור להיות מצחיק, אבל אני מניאק ואני צוחק,
בלי להכיר מה למה ומי. קלטה ושתקה, אליי, מהטלפון עוד צרחה.
אתה לא בסדר. אני  נותנת ונותנת ואתה כמו בלוק קרח, לבנת בטון.
האהבה מסריחה. האהבה מסריחה? לרגע ביקשה תגיד מילה, מי אתה?
ואני חלפתי ונעלמתי.

כדורי הבאולינג היא אמרה יותר מאוחר חלמתי עליהם, בראש בתוך
השינה. הגעתי עם  קבוצת חברים לרגע, נתתי וקיבלתי נעליים
לפרקט. אני זוכר אותך שם, אמרתי. אני זוכר היטב. שקטה ומעשית,
מתאימה לי מידה נכונה, ומשהו בה. אני משהה מבט והיא מביטה בי
בשאלה, קצת יותר קרובה, כדאי לדעת מי אתה? אני סתם, אני סתם
עובר פה. ואני הולך ללא מילה ומסתכל אחורה, מבטה תוהה לגביי,
נפלאות המין האנושי, אבל בקטנה. נפגשנו פעם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סבא שלי היה
אומר, שתמיד
צריך להסתכל על
חצי הכוס
המלאה.

כשהוא מת, הכבד
שלו היה מחורר
כמו גבינה
שוויצרית, ובערך
באותו הצבע.

אלכוהוליסט זקן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/11/07 1:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה